במדבר 161 85 משה אינו יודע מה לעשות במקרה ולכן "וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'" . המיוחד העומד בפניו, היות ועד לאותו זמן היה מקובל שהירושה עוברת לבנים, ובמידה ואין בנים יורשים, הנחלה מתפזרת לה בשבט בצורה כזו או אחרת . תשובתו של האלוהים על שאלת משה היא "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת . נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן . וְאֶל-בְּנֵי 86 יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר, אִישׁכִּי-יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹוְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹלְבִתּוֹ" . בהחלטת בית דין עליון זה נקבע לא רק המקרה של בנות צלופחד אלא גם התקדים המשפטי העומד לזכות כל הבנות מאז . דין שאמנם אינו מושלם, לבן עדיין תהיה עדיפות, אפילו בן יחיד לעומת חמש בנות, אבל מדובר בצעד קדימה, "כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת" . מכיוון שידוע לנו מספר דברים "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא . לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּהַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָלָּנוּוְיַשְׁמִעֵנוּאֹתָהּוְנַעֲשֶׂנ...
אל הספר