האזינו מבראשית 146 והמסקנה המתבקשת מכך היא שההתיישבות בלתי אפשרית : "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת 33 כלב בן-יפונה, אחד מהתיירים, מהסה את האחריםאֶל-הָעָם כִּי-חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ" . 34 אבל התיירים כבר שבויים ואומר "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּאֹתָהּכִּי-יָכוֹל נוּכַל לָהּ" . בקונספציה שלהם ומגדילים ומעצימים את הבעיה עד שנאמר עליהם כך : "וַיֹּצִיאוּ 35 מן הסתם חלק מהתיאור היה נאמןדִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" . לאמת, הם אכן ראו שם ערים בצורות ולוחמים עזי נפש, אך השאלה הגדולה היא האם הם מוסמכים לקבוע אם אפשר לנצח ולהשתלט על המקום אם לאו . עבודתם של שני המרגלים ששלח יהושע בן נון הייתה קלה יותר — הם קיבלו הערכה מבת המקום ולכן אומרים במפורש ליהושע "כִּי-נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ 36 להם כבר אין צורך לפרש אֶת-כָּל-הָאָרֶץ ; וְגַם-נָמֹגוּכָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ" . את המצב, הם קיבלו מידע טרי, הניחו שהוא נכון, ודיווחו בדיוק את אשר סופר להם . מצד שני, אולי היה ראוי להסס מעט, מפני שהמידע הזה הגיע ממקור אחד בלבד, שאמינותו התבססה אך ורק על נכונות המקור, במקרה הזה רָחָב, שהגנה ...
אל הספר