מקורבנות לגמילות חסדים ולמאבק בשנאת חינם: פרשת ויקרא

ויקרא 103 המקדש השני . ועל כך מספרים את האגדה הבאה : "פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים, והיה רבי יהושע הולך אחריו, וראה בית המקדש חרב . אמר רבי יהושע : אוי לנו על זה שהוא חרב, מקום שמכפרים בו עוונותיהם של ישראל . אמר לו : בני, אל ירע לך — יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה . ואיזה 10 , 11 זה ? — גמילות חסדים, שנאמר : 'כי חסד חפצתי ולא זבח'" . אבל בתלמוד מקשים עלינו גם בעניין זה . "מקדש ראשון מפני מה חרב ? — מפני שלושה דברים שהיו בו : עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים . [ . . . ] אבל מקדש שני, שהיו עוסקים בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב ? מפני שהייתה בו שנאת חינם . ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד 12 אם כך, נדמה שאנו שלוש עבירות : עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים" . חוזים בהתפתחות באחריות האישית של האדם מול אלוהיו . המנהג התחיל 13 ההמשך הוא בגמילות חסדים ואחר בהקרבת קורבנות "אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", כך בהימנעות משנאת חינם . אך מהי אותה שנאת חינם שעלינו להימנע ממנה ? מה משמעותה ? אומר על 14 כי קל כל כך לעבוד על המידות, על הגאווה, הקנאה והתאווה,כך "החזון איש" שכל אדם דורש זא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד