אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ . . . וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה והחכמה מאין תבוא וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה . וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה . אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ . אֱלֹוהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ . . . אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ . וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה ( כ"ח, כ - כח ) . בפרק זה מסתיים מחזור הוויכוח השלישי של איוב עם רעיו . מחזור זה אינו שלם . מענה אליפז במחזור השלישי הוא מענה שלם ומלא תוכן . מענה בלדד הבא אחריו הוא מענה קצר ביותר, וכאמור אין בו חידוש גדול, והוא שב בקצרה על 1 שאיוב עונה דברי אליפז במחזור הראשון . מענה צופר כלל אינו קיים . אפשר בפרקנו לטענת צופר שכבר אינה נשמעת, והיא מובלעת בדבריו של איוב העונה לו . אנסה לבאר : בשני המחזורים הראשונים דיבר צופר בשמה של החוכמה, לא כאליפז שהתיימר לדבר בשמה של הנבואה ולא כבלדד שדיבר בשמה ש...
אל הספר