יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן . יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב האומנם כל תורת הגמול היא בעולם הזה ? ! תשובתו הבהירה של איוב בפרקנו, במענה המסכם למחזור השני, לפתרונותיהם של רעיו לבעיית רשע וטוב לו פותחת לנו צוהר לבעיה הקיימת בתורת הגמול המקראית מול פתרונם של חז"ל ( וקוהלת ) לבעיית הגמול . על טענת בלדד ש'אור רשעים ידעך' ( י"ח, ה ) שואל איוב בפרקנו ובצדק : 'כמה נר רשעים ידעך ? ' ( כ"א, יז ) . והרי אנו רואים את העולם ואת הרשעים הממשיכים לעשות בו חיל עוד ועוד . איוב ממשיך ומעמיד מולנו את ראי המציאות העגומה : זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו . עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַעַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה . וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹא אָכַל בַּטּוֹבָה . יַחַד עַל עָפָר יִשְׁכָּבוּ וְרִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶם ( כ"א, כג - כו ) . המוות הוא החידלון, ואין אחריו דבר ולא גמול . לימים יבוא גם קוהלת בטענה ( שאומנם נפרכת במסקנת הספר ) : כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה ( קוהלת ...
אל הספר