מבטנו יורישנו אל ראינו לעיל ( פרק ד' ) את אליפז, המסמיך את דבריו אל הנבואה, ששמץ ממנה גונב לאוזניו . וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ . בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים ( ד', יב - יג ) . בפרק ח' שמענו את בלדד מדבר בעיקר בשם מסורת אבות : כִּי שְׁאַל נָא לְדֹר רִישׁוֹן וְכוֹנֵן לְחֵקֶר אֲבוֹתָם . כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ . הֲלֹא הֵם יוֹרוּךָ יֹאמְרוּ לָךְ וּמִלִּבָּם יוֹצִאוּ מִלִּים ( ח', ח ) . צופר מדבר גם כאן וגם במענהו הקודם בעיקר מכוח חוכמתו שלו : וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר . לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִי . מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע וְרוּחַ מִבִּינָתִי יַעֲנֵנִי ( כ', א - ג ) . אפשר שיש בדבריו אף זלזול בחזון הבא מעולמות עליונים . הוא מדמה את הרשע ( איוב ) לאותו חזון : כַּחֲלוֹם יָעוּף וְלֹא יִמְצָאוּהוּ וְיֻדַּד כְּחֶזְיוֹן לָיְלָה ( שם, ח ) . מכאן לעצם דבריו : את הרשע שטוב לו, שבו עוסק המחזור הנוכחי וברמיזה לאיוב בימי שלוותו, קודם שבא עליו האסון, מד...
אל הספר