פרק יא

ָ וְיַגֶּד לְך תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּֽי-כִפְלַיִם לְֽתוּשִׁיָּה תעלומות חכמה צופר אינו בא מכוח ההתגלות כאליפז ולא מכוח מסורת הראשונים והזקנים כבלדד . הוא בא מכוח החכמה ( מסקנתו דומה לדעתנו במשהו לזו של אריסטו ; הרמב"ם השווה את דעתו לכת האל - אשערייה באסלאם, השונה בתכלית מזו של אריסטו ) : וְאוּלָם מִי יִתֵּן אֱלוֹהַּדַּבֵּר וְיִפְתַּח שְׂפָתָיו עִמָּךְ . וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ . הַחֵקֶר אֱלוֹהַּתִּמְצָא אִם עַד תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא . גָּבְהֵי שָׁמַיִם מַה תִּפְעָל עֲמֻקָּה מִשְּׁאוֹל מַה תֵּדָע . אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם ( י"א, ה - ט ) . החוכמה נעלמת ואינה ידועה לאדם . היא גבוהה מגובהי שמיים ועמוקה משאול . הגמול אליבא דצופר אינו חלק מן השיח בין הקב"ה לבין האדם . הגמול הוא חלק אינטגרלי מן העולם הנברא, ואם אדם הולך בדרך הישר והטוב שמתווה אותם חוכמת האלוה, גמולו יהיה טוב . דא עקא : אין באדם יכולת לדעת מהו הטוב שהאלוה חפץ בו . ממילא אין לאדם יכולת לשלוט בגורלו, בשכרו ובעונשו, משום ...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)