פרק ב

וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר הפורענות החמישית ארבע הפורענויות הראשונות ניחתו בפרק הקודם על איוב כאחת . ארבע פורענויות כאסון כבד הן דרכו של המקרא גם במקומות אחרים ( עיין למשל ירמיהו ט"ו, יחזקאל י"ד ) . איוב הגיב אל ארבעתן כאחת, ותגובתו עלתה לדיון נוסף ב'בית דין של מעלה' בין הקב"ה לבין השטן . בפרקנו דורש השטן לנסות את איוב בשנייה, בפורענות חמישית, והקב"ה מאשר לו זאת . פורענות זו, השחין והגירוד שבעקבותיו, כמעט ממוטטת את איוב ומשנה את הקורה לאיוב ולחבריו . הקורא תמה : כלום קשים השחין והגירוד ממות עשרת הבנים ? אילו נוסה אברהם בשחין ובגירוד במקום בצורך לשחוט את יצחק, כלום אפשר שלא היה עומד בניסיונו ? דבר דומה אכן עולה מדברי הרמב"ם, וגם הרמב"ן אינו שונה ממנו בכך : ומבני אדם גם כן מי שיסבול ולא יבהל ולא ילאה אפילו לאבדת הבנים, ואולם סבול המכאובים אין יכולת להרגיש עליו . . . ומהן מי שיסבול ולא תתבלבל עליו אמונתו אפילו עם אבדת הבנים, אבל עם מכאובי הגוף אין אחד מהם שיסבול, אלא יתלונן ויצעק חמס אם בלבבו אם בלשונו ( מורה הנבוכים ג, כב ) א...  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)