ָ הֲשַׂמְתָּלִבְּך עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע חטא 'ברכת' אלוהים וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב כָּל הַיָּמִים ( א', ה ) . איוב תם וישר, ירא אלוהים וסר מרע . בניו כבר חשודים בחטא, חטא 'ברכת' ( = קללת ) אלוהים . הם חשודים בכך אף על פי שהם חיים בטוב, ועורכים כל יום משתה . יש במעשה שהם חשודים בו כדי להזכיר את חששו של אגור בן יקה, החכם מספר משלי, למה שעלול לקרות לאדם מרוב טובה, כשהוא שבע יתר על המידה, וחש שאינו זקוק לאלוהיו : רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי . פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה' ( משלי ל', ח - ט ) . איוב מנסה לכפר עליהם כל שבוע באמצעות שבעה קורבנות - עולות, אך ספק אם יש בקורבנות כדי לכפר על חטא כזה . בלעם ניסה אף הוא לכפר על רצונו לקלל את עם ה', את ישראל, באמצעות שבע עולות כפול...
אל הספר