על כורחנו, לפחות חלק מן הדעות אינן היסטוריות אלא פילוסופיות העטויות מעטה כביכול היסטורי, ובאו לבטא רעיון מרכזי המלווה את הספר . 1 א נפתח בדעה המופיעה בשני התלמודים, דעתו של רבי אבא, שאיוב היה בימי יעקב, ודינה בת יעקב הייתה אשתו . דעה קרובה לכך היא דעתו של רבי לוי בירושלמי, שאיוב היה בימי השבטים . רבי אבא אמר : בימי אבינו יעקב היה ודינה היתה אשתו, הדא הוא דכתיב 'כדבר אחת הנבלות תדברי' . וכתיב 'כי נבלה עשה בישראל' . רבי לוי אמר : בימי השבטים היה, הדא הוא דכתיב 'אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם' ( ירושלמי שם ) . אשתו של איוב ממלאת תפקיד חשוב בספר ( ב', ט - י ) , אך לא זכיתי לרדת לסוף דעתו של רבי אבא המזהה אותה עם דינה בת יעקב . גם דרשות המקראות המובאות בדעות הנזכרות נראות מכסות יותר משהן מגלות . שמא מן הרמז שהביא רבי לוי יש מקום ללמוד, שביקש להשוות את יחסי איוב ורעיו, המפקירים אותו בעת מבחן לגורלו המר, ליוסף הנמכר על ידי אחיו לעבדות במצרים, סיפור המשקף שנאת אחים התובעת פירעון וגמול עד ימי עשרה הרוגי המלכות בעת חורבן ירושלים ואחריה . ושמא רמז בדבריו לשבטים, שכיחדו מאביהם הזקן את דבר מכירת י...
אל הספר