בהקבלה למפגש יעקב עם המלאכים בבית אל ( זיקה שעוד נדון בה להלן ) ושיש לפענח את מחניים באותו האופן : "זהו המקום שממנו מלאכים יוצאים למלא 2 פקודות בכל מקום על פני האדמה, ולשם הם חוזרים עם סיום משימותיהם" . לפי זה, גלות יעקב בחרן מצויה בתוך מסגרת שבה הוא מוזמן לחשוף מקומות בארץ שמהווים מקום של מלאכים . הזיקה שבין מפגש המלאכים במחניים למפגש החלומי עם המלאכים בבית אל אכן יציבה ומשכנעת, אך קשה לקבל ביאור זה . המונח 'מחנה' - בניגוד ל'בית אלוהים' שנזכר בבית אל - אינו מורה על מקום יציב וקבוע אלא ישיבה זמנית במקום מסוים . לפיכך נראה שאין מדובר בסיפור על מקום מקודש כלל, אלא על פגישה דרמטית שהתרחשה באמצע 3 מה גם שמחניים אינו נזכר בהמשך המקרא כמקום מקודש ( אלא כמקוםהדרך . מלכותו של איש בושת ) , כך שקשה לראות בסיפורנו סיפור ייסודו של מקדש . עוד נשוב לדברי האוטמן, אך דומני שהדרך הנוחה להיכנס בשערי סיפור זה היא דרך הפענוח של יעקב עצמו : "מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה" . האומנם כל מה שיש בקריאתו של יעקב היא זיהוי המלאכים ? אכן, היו פרשנים שקראו כך, כמו ר"י בכור שור שהדגיש שיעקב ידע לזהות שמדובר במלאכים "כי היה ר...
אל הספר