[ 374 ] 237 ומצד שני האדרת המטולאת בין הקטבים האלה, מצד אחד זהב וכתם ותפוחי האדמה, נעים חייו של כל אדם . ההבדל בין אדם לאדם ובין משורר למשורר הוא אורכו של הציר המפריד בין השגב לבין ההתפלשות 238 מוטב בבוץ, וכדי שלא תובן מדברי ביקורת שלא התכוונתי אליה, לומר : הבוץ הבלתי-נמנע ותפוחי האדמה ההכרחיים . משורר הוא ככל האדם, לפעמים קצת יותר מכל האדם, לפעמים קצת פחות, ולפעמים הוא גם יותר וגם פחות . השעה הזאת שבּה אני נמצאת במחיצת חברים אהובים שבאו לחלוק לי ולחברַי חתנֵי הפרס מזמנם היקר היא שעה שבּה עולה בהד זיכְרון הזהב והכתם, הארגמן והדם, שאלמלא הם אולי לא היו חולקים לי היום את הכבוד הגדול הזה . ועם זאת ומבלי לפגוע בכבוד האירוע, הזהב והארגמן אינם עומדים פה לחלוקה . היום מחלקים פה תפוחי אדמה . אני מודה מראש על תפוח האדמה שאני עומדת לקבל, שהוא חשוב ונכבד בעיני, ואני מודה לחברַי, הנמצאים אתי פה במעמד הזה, ולקוראים, שלא כולם נמצא פה, שנתנו לי הרבה יותר מזה — אולי אפילו חלק מן הזהב והכתם . 237 בלשון המקרא : זהב מובחר . 238 אולי בִּדבר "הבוץ הלבנוני", כלומר המציאות בגבול הצפון בשנים ההן שלאחר מלחמת ל...
אל הספר