בצפון קופאים

[ 370 ] מֶה הָיָה וּמִי הוּא הָיָה, אֶפְשָׁר לוֹמַר אָב וְרִבּוֹן בְּדֶרֶךְ מְסֻיֶּמֶת . הוּא קָם, הוּא עוֹמֵד, הוּא נוֹפֵל וָמֵת בִּצְנִיחָה אִטִּית הוּא בּוֹחֵר לְהִתְמוֹטֵט, מְסַפֵּר בְּדִיחוֹת מְלַוֵּה מַלְכָּה בִּסְעוּדַת צַדִּיקִים לְאַחַר הַבְדָּלָה . מֵעֵבֶר לָזֶה סֵבֶל אָיֹם . מָה אֲנִי צְרִיכָה אֶת כָּל אֵלֶּה, לַחְשֹׁב עַל כָּל אֵלֶּה, לִזְכֹּר אֶת כָּל אֵלֶּה . תִּינוֹקוֹת קוֹפְאִים בִּצְלִיפוֹת גֶּשֶׁם אֲלַכְסוֹנִי . אִמָּהוֹת מַבְעִירוֹת יְרִיעוֹת אֹהָלִים שֶׁתִּבְעַר לָהֶם מְדוּרָה יָפָה בַּחֹרֶף . הוּא קָם, הוּא עוֹמֵד, הוּא נִפְטָר, הוּא חָפְשִׁי . כָּל הַצָּרָה הַזֹּאת עָלַי וְעַל רֹאשִׁי . ראשית נובמבר 1982 הערה : בחורף הראשון לאחר פרוץ מלחמת לבנון חולקו אוהלים לפליטים שבתיהם נהרסו . היו נשים פלשתינאיות שהציתו את האוהלים שלא היה בהם מחסה מן הגשם והקור בחורף הלבנוני . ( 'כל השירים', ,2010 עמ' 200 - 201 ) חתימ ה  אל הספר