[ 313 ] אז הרשימה שלךְ ( בעיני ) באה מהָאֵבֶל, כי מת לנו מת . ואֶת המכתב הזה אני מביא לך בחזקת ניחום אבלים, למרות שגם לי השנה עוד לא נגמרה וגם אני מבוהל ואפילו מיואש לפעמים וחושב הרבה מחשבות שיותר טוב לא לכתוב במילים . ואולי בפעם הבאה תבואי אַת לנחם אותי . כעת תורי . וכמו שנהוג, כשמנחמים, אני אספר רק דברים שאת יודעת בלאו הכי . אני רק אגיד אותם, שתשמעי . והכול בעניין התרבות "שלא נולדה לנו" ושאת מוצאת לה ניצנים רק בדור שאחרינו, אצל "הצעירים" . וזה ( באמת ) שבר את לִבי לקרוא את מה שכּתבת . זה נורא . כי מחמת האבל והחרדה והכעסים שכחת כל כך הרבה אנשים . דורות . ופה אני אספר גם לקוראים, לא רק לך, שאנחנו מכירים שנים . שבסוף שנות החמישים היינו סטודנטים, דליה ודן פגיס ( למשל ) ועוד כהנה וכהנה בנות ובנים, והייתה לנו מורה שקראו לה לאה גולדברג, למשל, 197 וסיפרה והסבירה שכשמתרגמים, אפילושהביאה לנו את 'אורֵחַהאבן' את שקספיר או את רַאסין, צריך להיות ( פה ושם, איפה שאפשר ) טוב מהמקור, כדי לפצות על כל השורות שהמקור העדיף, והיא הביאה לדוגמה את אלתרמן ושורה מ'פֶדרָה' שהוא שיפר, משהו על זה ש"לגיהינום, ...
אל הספר