רבין. בדידותו

[ 242 ] אבל יצחק רבין של ראשית 1994 הוא יותר מסך הכול של עברו ונימוסיו החברתיים . האיש שחיילי צה"ל הסדירים הם כיום בגיל נכדיו קיבל על עצמו, בדבקות, בעקשנות, ואפשר לומר במסירוּת נפש, להוציא לפועל את השלום, ואפילו יהיה עליו לשאת אותו על שכמו כמטען אישי בנסיעותיו המתישות במטוס חיל האוויר 1 . בלשונו הלא-אלגנטית דיבר על קרקורי בטן, ועינינו היו רואות את קלסתרו הסמוק שכאילו הוצף במיץ מרה כאשר הִטה את גופו ללחוץ את ידו של ערפאת . אך לאחר מעשה, וגם כאשר עלו שוועות הימין השמימה, לא חזר בו רבין מלחיצת היד ההיא . וינסטון צ'רצ׳יל, בזמן אחר ובמקום אחר, הבטיח לעמו יזע, דם ודמעות, ונישא על גל של התרגשות ואהבה . רבין, שאין כוחו בפיו, נראה לפעמים כנטול כוח דיבור כשהוא נע בעִקשות בנִקבה אפלה, ואין כוחו בפיו לשכנע את הזולת שיש אור דולק בקצה המחילה . רבין הלוחם, המנצח, הכובש חלקי ארץ חרבים בשישה ימים, מעולם לא היה קרוב ונוגע ללב כמו בבדידותו, כאשר הוא נהדף בצד ובכתף בכנסת ומחוצה לה, שומר כמו רועה עני שלא לאבד אפילו ראש צאן אחד מן המעט שיש לו . המשא שנושא על גבו ראש ממשלת ישראל גדול ממידת אדם . מידו מבקשים ...  אל הספר