ממלחמת האימה למלחמת האשמה

[ 205 ] "זֵכֶר השואה" הפך להיות צירוף מילים שהוצא מהקשרו והוא משמש בכל מהלך ומהלך של יחסי החוץ . למרבה התדהמה קשה היה להפריד את המניפולציה הפוליטית מן האמת החדשה שצמחה בארץ ישראל . אמת זו קובעת שבראשית שנות הארבעים קפא מהלך ההיסטוריה ועִם השמדת יהדות אירופה נקנתה לנו בייסורי השואה זכות נצחית של אוד מוצל מאש . אין שואה זולת שואת העם היהודי, ואין סבל הראוי לבוא בחשבון בתהליך שיקומו של העם היהודי . העם היהודי הוא נושֶה נצחי וכל עם זולתו הוא בעל חוב נצחי . כל מי שמערער על זכויות היתר החומריות והמוסריות של העם היהודי, הופך מִנֵּיהּ וּבֵיהּ להיות גלגולו המאוחר של המשטר הנאצי . מלחמת הנקם המאוחר של עם ישראל בנאצים התרחשה ביוני 1982 בתנאים משופרים . מי שראה אותה כנקמת העם היהודי ברודפיו מכל הדורות הרגיש בנוח . בשביל רבים אחרים שראו אותה בתחומי ה"כאן ועכשיו" הייתה זו אפוקליפסה שנייה, מלחמת רבים במעטים, מלחמת מטוסים בנשים וילדים, מלחמה לא יהודית, שבּה נראו ילדים פלשתינאים מוכי אימה מרימים ידיים מול חיילים חמושים ברובי גליל . המלחמה הראשונה, מלחמת יום כיפור, ניפצה את תחושת הביטחון הקיומי שלנו . מ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד