[ 178 ] הקצוות מבלי שיוכלו להזדהות אף עם אחד מהם . אותו חוסר הזדהות אינו עדות לזדון-לב אלא למבוכה כבדה ; משום שבניגוד למחנה הקטן והמוגדר של סופרים העוסקים בנושאי השואה והתקומה, כאפלפלד, כיזהר ואחרים, קיים מחנה גדול יותר של סופרים שאינו עוסק אמנם בנושאים אלה במישרין ובכל זאת אין לו מנוס מהם . ואולי דווקא על ידי עצם בריחתם מהנושאים הללו הם מורדפים על ידם יותר מאותם המתמודדים עִמם פנים אל פנים . נכון, אנחנו לא אוהבים את זיכרון השואה, ולעתים קשה לנו להידבר עם האנשים ששרדו ממנה, אלא שאין לנו גם כוח לנער את חוצננו מהם . אבל כאן אולי גם המקום לציין, שהביטוי שקיבלה השואה בספרותנו גדול למעשה לאין שעור מזה של התקומה . אם אנו בכל זאת מרגישים שעניין השואה עדיין לא קיבל את ביטויו ההולם, הרי זה לדעתי רק משום שכל מה שנכתב על השואה אין בו התגברות על השואה . ספרות שמנצחת את השואה עדיין לא נכתבה אצלנו . אולי מפני שאין לנו עוד במה לנצח אותה . אנחנו לא התגברנו על השואה, אבל תחושת השואה התגברה על תחושת התקומה שלנו, גם בחיים, גם בספרות . אפילו אצלי, שאני בת דור התקומה, אם לנקוט בלשון שבּה מכנים את בני גיל...
אל הספר