כשפרצה המדינה

[ 172 ] עליהן . אמנם היכרותי עם מולדתי האהובה נערכה בעיקר באמצעות המפה המצוירת על בולי הקרן הקיימת וקצת באמצעות בולי הדואר של המנדט, עם ציורים של קבר רחל ומגדל דוד, אך כבר שנים אחדות הייתי בעלת הכרה פוליטית . תמכתי תמיכה נאמנה במה שנתכנה אז "ארגוני הטרור" או "הפורשים", שפירושם בלשון ימינו האצ"ל והלח"י . "אני רק מקווה שהאצ"ל לא יסכים", שידרתי בזעף לגילה חברתי, שגם היא, כמוני, הייתה ממעריצי הטרור . כדי שלא יהיה ספק שהחלטת האו"ם אינה מוצאת חן בעיני, הקפדתי לקמט את מצחי כל היום, כדי שכולם יבחינו בארשת הזעף שעל פנַי . למרות ההבעה הרצחנית שעל פנַי לא הצלחתי להשבית את שמחתו של אף אחד . בימים ההם הייתי בטוחה שהניגוד ביני לבין החוגגים והמרקדים נבע מתוך חילוקי דעות ואמונה, אבל כיום אני סבורה שצערי על החלטת האו"ם נבע גם מזה שלא ידעתי לרקוד . אין דבר שמשכיח שמחה יותר מן השגרה, ובייחוד שגרה שפירושה לנכש דונמים של גזר וסלק . ערב אותו יום כ"ט בנובמבר היה ערב רגיל . למחרת הותקף בידי אנשי כנופיות אוטובוס יהודי שעלה ירושלימה . זו הייתה תחילתה של מלחמה איומה וממושכת, מלחמת גוש עציון, דגניה, משטרת עיראק ס...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד