שבעה סיפורים לאברהם ב' יהושע

[ 109 ] שבּו הוא מתגלה ונעלם חליפות . עם זאת נראה שיהושע אינו זריז דיו במשחק, ולעתים הוא נתפס במקום מחבואו . אם נתאר בקצרה את הרקע לשבעת הסיפורים נגלה בכולם צירופים מוזרים : בסיפור "מוֹת הזקן" נגלה נוף עירוני של בית דירות, אשר דייריו מקיימים יחסי שכנות הדדיים בנוסח תל-אביבי עם גוון קל של שכונת רחביה הירושלמית, אולם מעשיהם לא זו בלבד שהם עשויים לעורר זוועה בכל אחת משתי הערים הללו, אלא גם אין למצוא להם אח ומָשָל, פרט אולי במנהגם של האסקימוסים ( האם זה עדיין נהוג אצלם ? ) להניח את זקניהם על הקרח, טרף לדובים . כפר יתיר מן הסיפור השני הוא, על פי מעמדו הטופוגרפי, מעין כפר הרים שווייצרי או סקנדינבי . אבל באורח החיים השורר בו הוא דומה יותר לאחת ממושבות הברון . "חתונתה של גליה" מתקיימת בקיבוץ שבנקיקי הנגב, אולם קיבוץ זה נעלם מעיני כול, פרט לאוהביה של גליה . "הסיום" דומה שהוא מתרחש בירושלים, כפי שהיא מוּכּרת לנו מאגדות המצור של בית שני, או באחת הערים החרבות של מדבר סהרה, וזכור לטוב קאמי הצרפתי, שכבר הקדים ותיאר לנו משהו מעין זה בסיפוריו הקצרים . "המפַקד האחרון" ישן את שנתו האיומה בסביבות רפיח – ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד