[ 53 ] קיימת הנחה שעולמן הרגשי של נשים הוא מצומצם ביותר, והוא מתרכז בעיקר באהבה, לידה וגידול ילדים . ייתכן שהנחה זו נכונה בדרך כלל, אולם היא מופרכת בשעה שאנחנו עוסקים בעולמן של משוררות גדולות באמת, כמו אמילי דיקנסון, למשל . מאידך גיסא, גם עולמם הרגשי של גברים יכול להיות מיוסד על הלך נפש אחד ויחיד . צמצום העניינים כשלעצמו עדיין אין בו פגם, כל זמן שאינו זהה עם קטנוּת מוחין, אולם במקרים אלה נדרשים מן המשורר וירטואוזיות רבה וחוש ביקורת קפדני על מנת שישלים בעומק מה שהוא מחסר בשטח . נדמה שבגלל הסלחנות הבלתי-נבונה, השוררת לגבי יצירתן של נשים, אין הן נותנות דעתן על כלל זה, ולעתים נראה שהן מטפחות במכוון מבע של חוסר אונים והתמוגגות עצמית, כאילו יש בכך עדות לטוהר נשיותן . חוש ביקורת רופף מחמת נשיות הוא אולי התכונה הבולטת בספרה 37 אותו רפיון מצער במיוחד משום של עמירה הניג 'חלונות פתוחים' . שדמותה של המשוררת, כפי שהיא נשקפת משיריה, היא דווקא דמות נעימה ומעוררת חיבה . הנושא העיקרי בספר זה הוא אהבה מעורפלת, ספק נכזבת ספק אינה קיימת כלל . המחַברת אינה מסתפקת בתיאור רגשות כהווייתם, אלא מנסה לשַוות להם ...
אל הספר