[ 46 ] הימים למקור גאוותנו . טוב לנו לחשוב שאבינו היה אברהם ונביאנו היה משה ; אבל משום הבלבול הנזכר לעיל יש אנשים שאינם מבחינים עוד בין אביהם ובין עצמם . אחד הסיפורים המרטיטים בספר בראשית, ואולי החשוב שבהם, הוא סיפור העקדה . ודאי לא מקרה הוא שבכל הקהל הרב החולף על פנינו בספר בראשית, למן בריאת העולם ועד רדת יעקב למצרים, לא נמצא אלא אדם אחד הראוי לעקוד ואדם אחד הראוי להיעקד . ייתכן שהתנ"ך נמצא מטעה את הרבים בכך שלא תיאר בפירוט את ייסוריהם של שני הצדדים, באה האגדה ומילאה מעט את החסר, בסַפּרה איך התחנן יצחק על המזבח לפני אביו שיעקדהו היטב, משום שהנפש חצופה, ואם יזדעזע הגוף על המזבח אולי יוטל בו מום ולא יהיה ראוי לשמש קרבן . האגדה גם מסבירה את עיוורונו של יצחק בזקנתו בכך שנתקלקלו עיניו כשראה את המאכלת . עם זאת ישנם רבים ממשוררינו הצעירים הסוברים שאין לך דבר קל מאשר לעקוד, להיעקד או להתחפש לאיִל . לא הספקתי לאסוף את חומר הראיות והנה ירדה עלי מציאה מן השמים בדמות שיר שנתפרסם במוסף לספרות של 'מעריב' ( ערב שבת, 1963 . 8 . 30 ) . שיר זה כתב אחד מידידַי הטובים ואני מבקשת את סליחתו מראש . יאמין לי...
אל הספר