בפתח הספר

[ 12 ] בשעתה, הכּתיבה הפובליציסטית הייתה חלק בלתי-נפרד ממעמדה של רביקוביץ בקהילת הספרות . למעשה, מאז לאה גולדברג, שפרסמה מאות רשימות עיתונות מאמצע שנות השלושים עד תחילת שנות השישים של המאה העשרים, לא הייתה עוד בתרבות העברית משוררת-מבקרת שהפגינה נוכחות כה בולטת בעיתונות תקופתה כדליה רביקוביץ . במהלך שנות השישים היא פרסמה עשרות רשימות ביקורת ודעה בבמות שונות, ולאחר הפסקה של כעשור שָבָה לכתיבה ביקורתית שוטפת, בעיקר בכמאתיים טורי המדור "רדיוטלוויזיה" ב'מעריב', שהיו לכאורה ביקורות תקשורת ולמעשה שימשו במה להבעת טעמיה האמנותיים והשקפותיה הפוליטיות . בסך הכול פרסמה רביקוביץ כחמש-מאות רשימות, בבמות מגוּונות — בעיתונים ובכתבי עת שזוהו עם השמאל לזרמיו ( דוגמת 'למרחב', 'שישי', 'מבט חדש', 'פוליטיקה' ) או בבמות כלליות, לא-מפלגתיות ( 'ידיעות אחרונות', 'מעריב', 'אמות', 'במחנה' ואחרות ) . סביר להניח שרוב הרשימות נכתבו מתוך אילוצי פרנסה, ובכל זאת רבות מהן פותחות צוהר אל עולמה העשיר . אפיק כתיבה זה משלים לא אחת את שירתה של רביקוביץ, או מבטא לא פעם בגלוי מה שנֶּאֱמַר בשיריה בסמוי . הוא מלמד לא רק עליה עצמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד