177 | פרק ב ' שמשלבת רות בדבריה לתיאור מעשה בועז : בשלב הראשון רות התפעלה מכך שבועז ' הכיר ' בה , התייחס אליה ; בשלב השני ניכרת לעצם ההיכרות מתייחסת רות אלא בועז גם ' ניחם ' התקרבות : לא רק באמת , גם בכינוי העצמי שבו בחרה 122 אותה והוא גם ' דיבר על לבה ' . רות ניכרת התפתחות של קרבה בינה לבין בועז : בתגובתה הראשונה היא כינתה את עצמה ' נכרייה ', ואילו בתגובה השנייה היא נהפכה בטלות מצדה של רות , אולם ל ' שפחה ' . אכן , גם ביטוי זה מורה על הת 123 לשפחה יש מערכת יחסים מסוימת עם אדונה , שלא כמו הנכרייה . והיו שאף ראו בו מילה מנחה לתמונת — הביטוי החוזר בדבריה בתחילה רות אמרה זאת בלשון 124 הוא ' מציאת החן ' . — השדה כולה עבר , ובשלב השני היא שילבה את הצירוף בלשון עתיד , לשון דרך ביטוי 125 פקיד כביטוי לדבר מה קבוע ומתמשך . שממלאת כאן ת זה ניתן לשמוע את אנחת הרווחה של רות : התכנון המקורי ) ב ', ב ( אכן הצליח הרבה מעבר למצופה , ומבעד למציאת החן ניתן לשמוע 126 שרות מתחילה להרגיש בבית , לפחות כשהיא ניצבת מול בועז . קעת במגילה . גם כאן באה לידי ביטוי התפיסה התאולוגית המשו אך לפני רגע בירך בועז את רו...
אל הספר