הרקע להתהוות המנהג : המצווה �חגיגת בר : פרק שלושה עשר 285 94 . היו שכ ל יחיד ויחיד צרי� לשמוע קריאת התורה ורק גד ול יכול להוצי א אחר את חו בתו המעיי� . ארצ ות אח רות של חכמי� ה ה זו ג� על חלק מתה ה שפעה של שיט י אבל ה י 95 ש" ת הריב " בשו 96 �" ת התשב " ובש ו הת ורה קריאת יבחי� שכ� ה� הבינו את מטרת 97 . בציבור אי� לדבר על הש פעה א לא על אימו�, ו ה ו מצ ה� חגיגת בר, אבל בנידו� שלנו . ה אשכנזי על קה ילות ישראל שמחו� לאשכ נזמוחלט של ה מנהג במק ומות שמחו� לאשכ נז ה� מאוחרי� המצוו ה � חג יגת בר � של הניצני� הרא שוני ו ה בס פ ר ארבעה הט ורי� א ו ו מצ ה� של בר אזכ ור אי� . יותר מאלו ש מצאנו באש כנז ולכ� , ו ה הוא אשכנ ז ו מצ ה� טקס בר ש מוב� לאור העובד ה שער הדבר . בשולח� ערו� 98 . ו ה הוא מאשכנז ו מצ ה� התיאו ר הראשו� ה מלא ש ל טקס בר של טק ס תיאו ר קדו� נוס � ג� עובד ה זו מובנת מפני שיש להניח שטק ס . ז" ו ה הוא מאיטליה מהמאה הי ו מצ ה�בר 99 . ו ה הו ב א לאי טליה על ידי מהגרי� מא שכנז ו מצ ה�בר וליו ' התיאו ר הוא של המ ומר ג : בשלמותוו ה נביא אותו ו מצ ה� מפני היותו תעודה חשוב ה בחק ר תולדות...
אל הספר