ב. נפילת אפיים בארצות המזרח ובקהילות הספרדיות העתיקות

מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 158 של ש הדגיש צורה זו , אברה� ' ר , �" ויה בנו ש ל הרמב ו במיוחד תמ� במנה ג הה ש תח 16 . ס פר המספיק ל עובדי הש�השתחוויה בחיבורו למדי� על קיו מו של המנהג שהכרנו בתש ו בת רב אנו אברה� עצמ � ' מדברי ר, בר� יי שהיו אנשי� מהציבור שהיולמדנו לעיל מסו� תשו בת רב הא . הטיה על הצ ד : האיי הט יה על הצד ה סביר שלמנהג . חכמי הישיבה והיו נו טי� על צד שמאלאת מחקי� : א ד� חשובהחל עליה ו אברה� כשד� ב איסור השתחו' תכוו� ר ה ובכ ל ; אי� לגביה� איסור, אול� צ בור אנשי� או מי שאינו באו פ� זה של מחשבה י ש קבעו לה� ה אנשי� למנהג כפ , זאת א � מטי� מע ט בה שתחווית הב קשה לא באופ � , הנה זה מותר ובלבד שתה א הטיה קלה, בנפילת פני� שאחר התפלה 17 . שתהא צורת ה הטיה שישכב על צד ו או שי הפו� מ חצית פ ניו בהג בהה אותו ח ל ק ע� קטעי� נו ספי� . ( 88� 87 ' עמ , ה שפעות אסלאמי ות , וידר ) וידר ' מהקטע פרס� נ , מרגליות ) זבונו י שמע לדפוס מתו� ע � ת א מ" מרג ליות ה תפרסמו בספר שהתקי� י ' שמצא מ ו על צו רה ז ו ר א ) שכיבה על הצד – עק ידה נות ש� מצ ו י . ( קלה �דקל ' עמ , הלכות אר� יש ראל , ו...  אל הספר