311 | קרקוב מ דבר . בלי להרפות, עוד ש אלה ועוד ש אלה , וככה הוא המשי� והכל בבכי , טע� ו טע� , יו תר מש עתיי� , ולא מוו תר , ה" ע� הקב הרבי היה מלא . זה היה מחזה נורא ו איו� . יש בדמעות של , נורא . אי נני יכו ל לשכוח את זה, היה באויר פחד נורא . מריר ו ת אצלו לא . אהרו� מב עלז ' אחר כ� הלכתי לשולחנו של הרבי ר ש� . ראיתי א� אחד מ� הדברי� שראי תי אצ ל הרבי מווילפולי מעול� לא שמעתי ו מדבר על . כמו לפני המלחמה, היה הכל שק ט בבוכניה שנת , התפילות היו למעלה מ� הזמ� . שקורה ברחוב מה אי� זה . ואני לא הבנתי . ג בדיו ק כמו בב עלז לפני המלחמה "תש אי� ב ב עלז בתפילה הכל כרג יל ואי� בוויל פולי כל ? יכול להיות ? כ� איו � ונור א שלו �היא�המקום �שבו�כל�עולמו�הפנימי�'�יש�מי �שעבודת �ה ובשעת�פורענות�,��שמחה – בשעת�שמחה� . �מתגל�ה�ומתבטא התפילה �של �הרבי �מווילפולי �מכילה �את �החיים� . ��זעקה – היא �מכילה �את�� . �את �המאורעות �ואת �הרגשות, �הממשיים �מעצימה �אותם �ומפנה �אותם �בזעקה� – הסבל �ואת �הפחד � ה�הוא�מדבר �עמו�על��"כשהרבי�מדבר�עם �הקב . �כלפי�שמיא . �םובין�החיי'�ואינו�מפריד�בין�עבודת�ה,�מה�שכואב�ל...
אל הספר