פרק שישי: הניגון בשואה

105 | הניגון�בשואה סיימנ ו את תפילת עלינו לשבח אותה התפללו היהודי� . במילה מחשב תנו נד דה למ קו� . בדו רו ת הקו דמי� ' ה שנעקד ו על קי דוש א � אד � אהוב לא יחכה, לא נוכל עכשיו לבר� את יל דינו . אחר אי� לנו אפילו מי�, אי� לנו אוכל . לנו ע� נשיקה של שבת שלו� . ראויי� לשתיי ה רב צעיר , ב על התפילה שלנו, בתו� השקט הקודר, לפתע ו לכיס יו והוציא ה ושיט את ידי , מפרנק פורט ב ש� לי או אנ ס בכר לעול� לא . הוא החל לומר את הקידו ש . מש� שתי פרוסו ת לח� המו� עיניי� רע בות ננ עצו . אשכח את ק י דוש ה ש� ש היה ש� לי ה� נראו כמו לח� הפני� . בשתי פרוסו ת הלח� שבידיו היה ברור שהלח� . א� כולנו הבנו א ת המצ ב לאש ורו . האמית י . נועד לכמה נערי� צע ירי� ש היו עמנו ,�מאסירי �מחנה �גירס�שבצרפת�, �ציור �בצבעי �מים �של �הצייר �פריץ �שלייפר . ��ו�אנסבכר�דורש�בפני�אסירי�המחנההמתאר�את�הרב�ליא | 106 פרק�שישי אי זו דר� נותרה ליהודי שומר שבת ל כבד א ת : שאלתי את עצ מי : כלומ ר , ' כבדו ב גרונ� ' : השבת במקו � כזה מלבד מה שנ אמר שכ� חובת כל היצורי � ' : וכמו שאנו אומר י� ! לשיר זמירות ? 'להודות יצא תי לכיו ו� הצרי� של...  אל הספר
תבונות