יחסה של החסידות 'לאחר' עד לשואה

537 | בהגות החסידית ' אחר' אחדות והיחס ל , זהות יהודית מראייה ה� הנוב ע , שיפ וט חיובי של האחר – ימוד הסנגור יה ל . ב כ� ש , ' ידה טובה מ' צד ה� מ , מורכבת של האישיות ומניעיה 4 . ה ראיית הרע מעידה ע ל הרוא גדו לי החסידות האמינו שני ת � – אהבת ישראל כטקטיקה . ג על ידי גילוי ש ל ת שובה חזיר� ב יהוד י� ולההצליח לקרב ל 5 . אהבה ואחדות מהאידאל של אהבת ישראל נסיגה ניכרת התשע עשרה בסו� המאה . האידאולוג י מישור שבאה לידי ביטוי ג� בה נהגה המעשית וג� ב א ל התק רבות ושוללי� ,מת בדלת עמדה הח לו לנק וט גדולי החסידות חברי תנוע ות אל המקילי� במצ וות וא ל , מי שעזב את דר� התורה אצל א חדי� ממנהיגי החסידות נמצא . למיניה� ' מתקני�' ההשכ לה וה כלפ י , מי שפרשו מכלל שלומי אמוני ישרא ל כל פי ביטויי� חריפי� 6 . טת� נגד שי ג �מנהיגיה� וכ מוב� החדשי� י� והרוחני י� החברתי תנא י� שינוי העמדה נובע מה צמיחת הזרמי� . בתוכ� פעל ה החסידות במאה הת שע ע שרה שכפרו , ה ש מונה ע שרה ה חל מסו� המ אה , החדשי� ביהד ות איר ופה לת ורה ומצוות מלאה ברמות שונות באמונה התמימה ובמחויבות ה וב ד , ה מ� הדר� י הסטי משנה את הי חס אל , ...  אל הספר
תבונות