298 פרק חמ ישי | ' ‰ÈÈÁ„ ' ‰�‰‚˙ : ˙ÙÈÒ˙ ‰‰ÈÒ˯ȉ , ל את הדיבו ר על תוארי האל " בספרו דעת תבונות מרחיב רמח . מרכזי של האל כת ואר ( א חד ' ה ) 'הייחוד' ומדגיש במיו חד את תואר , ( כמו חכמה וגבורה ) לתארי� אלו היי� אחרי� הוא מ שווה אותו אלא רק ע ל דר�, חיוב ית כי אי� ל נו בה � תפיס ה שעליה � הוא אומר 47 . השלילה או ה השאל ה כש אנו מתארי� : תואר הייחוד שונה מאלה יש לנו הש גה ב הירה יחסית ש ל , כאחד ומצביעי� על אחדותו ' את ה : והפ נמתו א � מוטלות על ינו כמצווהוידיעתו, המושג ונמש� . זה מתגלה ו מתברר לנו בי רור גמור, אדרבא , אבל י חודו אלא שחייבי� אנחנו להש יב, לנו מזה שלא די שה וא מת ברר לנו בלי ל תקוע אותה בלבבנו בישוב גמור , אל לב נו הידי עה ה ז את ה מפי " נו משה רבנו ע ו והוא מ ה שמצו . שו� פ קפוק כלל הוא האלה י� ' ידעת ה יו� וה שבות אל לב ב� כי ה ו' : הגבור ה ופי . ( לט , ' דברי � ד ) ' בשמי� ממעל ועל ה אר� מ תחת א י� עוד עליו� מעיד בעצמו ו מודיע כי כל הנלקט מכל מסיבותי ו הגדו לות ; הלא הוא גי לוי יחודו הג מור הזה, אשר ה וא מת הפ� ב עולמו � ש ) ' י ראו עתה כי אני אני הוא ו אי� אלהי� ע ...
אל הספר