ח. לשון הספר

] 15 ] ח . לשון הספר הארמית של עו"נ היא 'ארמית ממלכתית', הניב שנהג במנהל של מערב האימפריה הפרסית בתקופה זו ( במרכז האימפריה, בבבל, לשון המנהל הפרסי היתה אכדית, במערב האימפריה – ארמית, ובמזרחה – פרסית ועילמית ) . ניב זה מופיע גם בכתובות רבות מתקופה זו שהבולטות בהן הם הפפירוסים הארמיים ממצרים ובעיקר מיב . בפירוש הקטעים בארמית נעזרתי בעיקר בדקדוק הארמית של רוזנטל ובחלק הארמי של המילון HALOT . י' קוטשר, "ארמית", אנצ' מקר' א, עמ' 584 – 593 ; ש"א ליונשטם, "יב", אנצ' מקר' ג, עמ' 436 – 437 ; ח"י גרינפלד, "הלשון הארמית בתקופה הפרסית", אצל תדמור ואפעל, שיבת ציון, עמ' 224 – ,228 310 – 311 ; א' קימרון, ארמית מקראית 2 , ירושלים תשס"ג ; , F . Rosenthal, A Grammar of Biblical Aramaic Wiesbaden 1961 העברית של עו"נ היא 'עברית מקראית מאוחרת', המיוצגת באופן מובהק בספרים אחדים ובהם דה"י, אסתר, דניאל, וקהלת, ועקבותיה ניכרים גם בספרים אחרים בספרות המקראית . ההכרה שבספרים המאוחרים במקרא משמש ניב מיוחד של העברית המקראית, השונה בקווים רבים מ'העברית הקלסית' שקדמה לו, הובעה על ידי וילהלם גזניוס כבר בימיו הראשוני...  אל הספר