2001: אודיסאה בחלל — שאלות דתיות

216 יותם יזרעאלי מאפיין חלק מהם בפתיחת המאה ה- 21 . קובריק מתייצב כאן לא רק כבמאי קולנוע אלא כתיאורטיקן שעושה שימוש במדיום הקולנועי כדי להעלות לסדר היום את טענותיו, התרסותיו ותהיותיו הפילוסופיות, הדתיות והתרבותיות ( ראו את מאמרו של שי בידרמן באסופה זו ) . תפאורת הסרט אמנם מדעית, אבל התעוזה, האתיקה והכמיהה שביסוד הסרט, כולם נטועים בערוגה לא של המדע הנאור, כפי שאולי ניתן להניח, אלא בזו של המיתולוגיות המערביות, הפגאניות והמונותאיסטיות, במושגי האל וביחסיו של האל עם האדם שיוצא אל המסע לגילוי יוצרו . קובריק עסוק בשאלות כגון מהו מקור חוכמתו של האדם, מנין רכש את "צלם האלוהים" שלו ? מהן הסכנות המובנות, הגובלות בכפירה דתית, ביישום מושלם של חוכמתו ? באיזה מובנים היא משחררת אותו ובאיזה מובנים היא לוכדת אותו, ולאיזו גאולה הוא יכול לקוות ? צפייה שלא מביאה בחשבון את אופקיו הדתיים של הסרט, שלא רגישה או קשובה לשאלות הדתיות שנדונות בו, היא בהכרח צפייה חלקית שמפספסת את אחד מרכיביו היסודיים . אולי אף את מהותו . הבחירה במדע בדיוני כז'אנר לבחינת שאלותיו התיאולוגיות היא טבעית . מעבר לספקולציות העתידניות שהז'...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ