פרק אחד־עשר שכחה

88 פרק אחד-עשר שחקנית כוכבת שאני אוהבת ומכירה מסרטים רבים, אבל משום מה אינני זוכרת את השם שלה . איכשהו דווקא השם שלה חומק ממני שוב ושוב . וכך ישבתי בסרט על אובדן זיכרון, ניסיתי להיזכר בשמה של השחקנית, וככל שהתאמצתי לא יכולתי . די התייסרתי, ועם זאת יכולתי לראות את האירוניות של המצב . הוא היה מצחיק . היחלשות הזיכרון עם הגיל הוא חוויה כללית וטבעית . נוסף על השכחה, קצב המחשבה מאט ואנחנו לומדים פחות מהר ובמאמץ גדול יותר . כאילו המוח עמוס בנטל של כל המידע שנאגר בו במהלך החיים — התאים מתאמצים לתפקד ומרשתת הקשרים ביניהם חורקת כמו מנוע עייף של מכונה חלודה . כשם שהגוף הולך ונעשה נוקשה, כך גם המוח מאבד את גמישותו . הוא מתנהל בכבדות, מורגל לדפוסים של נתיבי תקשורת מסוימים, ורווי בחוויות של מפגשי חושים, מחשבות ורגשות, כמו דיסק מחשב כמעט מלא שאין לו עוד קיבולת, נדמה שהחומרה סובלת מעומס יתר ומתקשה לאתר ולשלוף את פרטי המידע הרלוונטי מהזיכרון . חלק אובד . חלק נמחק לצמיתות . לכן לוקח לנו יותר זמן לעבד דברים, לנתח ולהבין אותם . יתר על כן, אובדן יכולות קוגניטיביות מתגבר ככל שאנחנו מזדקנים, והמפחיד מכול הוא...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ