162 פרק רביעי מן הלוח אפשר לראות כי התלמידים שלמדו מקצוע שגישת הלימוד בו הייתה קונסטרוקטיביסטית יותר, אכן תפסו כך את סביבת הלמידה שלהם בהשוואה לתלמידים שלמדו מקצוע שנחשב לפחות קונסטרוקטיביסטי . ההבדלים נמצאו מובהקים בארבעה מדדים, ולא נמצאו מובהקים במדד ביקורתיות של תהליך הלמידה . ממצא זה עשוי להעיד על כך שביקורתיות על תהליך הלמידה היא עניין נדיר, בבתי ספר בכלל, ובבית הספר שבו נערך המחקר בפרט . במדד "רלוונטיות לעולם התלמיד" התגלה ההבדל הגדול ביותר בין שתי קבוצות המקצועות, דהיינו, הממצאים מלמדים ששיטת הלימוד על-פי תפיסה קונסטרוקטיביסטית נתפסת על-ידי התלמידים כרלוונטית לחייהם יותר מאשר לימוד רגיל . קשרים בין רמת הקונסטרוקטיביזם של המקצועות לבין תפיסות ערכיות של תלמידים כפי שנאמר לעיל, שאלת המחקר המרכזית הייתה אם סביבה לימודית, המאופיינת בגישה קונסטרוקטיביסטית להוראה ולמידה קשורה לתפיסות ערכיות ברורות יותר של התלמידים . הלוח הבא מציג את הממוצעים, סטיות התקן וערכי F של מדדי התפיסות הערכיות לפי שתי רמות של קונסטרוקטיביזם . לוח 2 : ממוצעים, סטיות תקן וערכי F של מדדי תפיסות ערכיות בקרב תלמידים...
אל הספר