114 בשעת המלחמה, את אותו בליל של נסיגה לאפלה ואת אותו "הרצון למקרה", לדבריו, כלומר הרצון הריבון, החרד, אחוז הטירוף, שגרם לו לשגר אותות רבים כל כך לתוך הלילה, כמו גחלילית המבקשת לברוח מאש הזרקורים כדי להיטיב לשדר את ניצוצות מחשבותיה, שירתה, תשוקותיה, סיפוריה שיש למסור בכל מחיר . הטקסט שהוא החליט לפתוח בכתיבתו, מתחילת המלחמה, נקרא האשם ] Le Coupable ] . הפרק הראשון, "הלילה", מתחיל כך : "התאריך שבו אני מתחיל לכתוב ( 5 בספטמבר 1939 ) אינו מקרי . אני מתחיל בגלל האירועים, אבל לא כדי לדבר עליהם" . 17 פרדוקס, סדק של אי- ידיעה, ריבונות הרחוקה מכל ממלכה : לא לדבר על האירועים כדי להיטיב להגיב עליהם, כדי להיטיב להציב כנגדם את תשוקתו ( את הנצנוץ שלו בלילה ) , בידיעה ברורה שהתשוקה הזאת איננה אלא פרצוֹת, שבירויות, ריצודים- לסירוגין של הנוטה למות, בין ה"שקיעה" לבין מה שהוא מבקש, עדיין, בניגוד לכל היגיון, לכנות "תהילה" : "אין הוויה בלי סדק, אבל אנחנו עוברים מהסדק הנחווה, מהשקיעה, אל התהילה" . . . ובלבד שמוסיפים, כדי להתרחק מכל יוקרה ומכל דרך דתית, ש"הנצרות משיגה את התהילה תוך בריחה ממה שהוא עטור תהילה ...
אל הספר