110 ברגע שבו החליטה להעלות על הנייר את חלומותיהם של אחרים זכתה שרלוטה בראדט במעמד של "מספרת", שכן, כפי שאומר בנימין, "המספר הגדול יהיה מושרש תמיד בעם [ . . . ] לכל המספרים הגדולים משותפת הקלות שבה הם עולים ויורדים בשלבי ניסיונם כבסולם . סולם המגיע אל תוככי האדמה וראשו אובד בעננים הוא דימוי של ניסיון קולקטיבי ( Kollektiverfarhrung ) , שלגביו אפילו ההלם העמוק ביותר של כל ניסיון אישי, המוות, אינו מהווה מכשול או מגבלה" . 4 כך אספה שרלוטה בראדט, בין 1933 ל- 1939 — תאריך בריחתה מגרמניה — קורפוס שלם של חלומות שנועד להציג מסמך נפשי של הטוטליטריזם, של הטרור הפוליטי כתהליך שרודף — ושאפשר לרודפו — עד לרובד העמוק ביותר של הנפש . אוסף יוצא דופן שהוא פרי "מחקר חלומות" שנערך בקרב שלוש מאות איש בקירוב . אין הוא מסביר דבר — לא את טבעו של הנאציזם ולא את הפסיכולוגיה של החולמים — אך הוא מספק, כפי שאמרה שרלוטה בראדט עצמה, "סיסמוגרפיה" אינטימית של ההיסטוריה הפוליטית של הרייך השלישי . "אסור שחלומות כאלה יאבדו . אפשר יהיה לחזור אליהם ביום שבו יעמוד המשטר הזה למשפט כתופעה היסטורית, כי נראה שביכולתם ללמד אותנו ...
אל הספר