מדרש עשרת הדיברות

מדרש עשרת הדיברות 439 ËÈ·Â ˘Ï ‰Áȷ¯ ראה בחיבור אוס� של סיפורי� נוי ' ד . החוקרי� התלבטו בדבר אופיו של החיבור שנועדו לבדר את השומעי� שהיו, המתמקדי� בעיקר ביחסי� שבינו לבינה, עממיי� הסיפורי� סווגו לפי תבנית עשרת הדיברות לש� , לדעתו . בעיקר המוני הע� הפשוט � דתי לחיבור שמטרתו הייתה חילונית � על מנת לקבל הכשר חברתי, הסוואה בלבד ( ולא קוב� סיפורי� ) סברה שהחיבור הנו מדרש ( מדרש ) שפירא ' ע , לעומתו . בידורית . בהתייחסות שלו לעשרת הדיברות, אסתטי� מוסרי וספרותי � שענה על צור� חינוכי מכיוו� , מחבר המדרש בחר להעביר את המסרי� החינוכיי� שלו בעזרת סיפורי� , לדעתה החוקי� שבעשרת ובעזרת� הוא פירש והדגי� את , שהוא היה מודע לכוח� הרטורי . וכ� קרב אות� לקהל היעד שלו, הדיברות Ï˘ÂÔ ‰Áȷ¯ ÂÊÓ� שככל הנראה השתגרו בלשו� , ע� מעט מילי� בארמית, לשו� החיבור היא עברית תורגמו במדרש , ל קודמי� יותר בארמית " סיפורי� שהופיעו במקורות חז . הדיבור . 11� ה השביעית למאה ההחוקרי� תיארכו את המדרש לתקופה שבי� המא . לעברית 7 ( בנוסח קבוצה אחת מכתבי היד ) בחנה את מקורותיו של החיבור ( מדרש ) שפירא ואולי הושפע , בכתב ובעל פה ...  אל הספר
תבונות