מבוא למדרשי� 394 בח� את שאלת מחבר המדרש, שההדיר את מדרש הגדול לספר ויקרא , שטיינזל� ' ע מחבר המדרש פתח כל פרשה במדרש בפיוט מחורז המתחיל : דר� גו� המדרש עצמו , חריגי� בחריזה בפיוטי� אלו הצביע על ( החריזה ) שטיינזל� " . מרשות" במילה ' ש , אול� . ושיער כי מחבר הפיוטי� היה ספרדי ולא תימני , התואמי� את ההיגוי הספרדי מורג הראה שבשירת משוררי תימ� קיימת חריזה שאינה תואמת וא� מנוגדת להגייה של ' חירות השירה ' תופעה זו מעידה על , לדעתו . המסורתית של העברית בקרב העדה ' אי� בתופעה זו כדי לערער את הייחוס של מדרש הגדול לר, לדעתו , לכ� . ימ� משוררי ת . דוד אלעדני החולקת על המסורת העתיקה ביחס למחבר , �" כי דעת מהרי, רצהבי הסביר' י כי למדרש הגדול היה מקו� של כבוד בספרות, הוא ציי� . מקורה בטעות, המדרש נשמרה המסורת המקורית ביחס לזהות ולכ� , המדרשית של יהודי תימ� מאות בשני� וביניה� , 61� ע� הגעת� של ספרי הדפוס לתימ� במאה ה, אול� . דוד אלעדני ' ר , המחבר נפקד מקומו של מדרש הגדול בקרב הלומדי� , מדרשי רבה לתורה ומדרש התנחומא , עלות� הנמוכה יחסית של ספרי המדרש המודפסי� . בתימ� למש� כמאתיי� שני� גרמו לדחיקת , ו...
אל הספר