לקח טוב – פסיקתא זוּטָרְתָא

תָא רְ טָ פסיקתא ז� – לקח טוב 371 Ï˘ÂÔ ‰ÈϘÂË אלא עיבד אות� ועיצב אות�, יה ב� אליעזר לא ציטט במדויק את מקורותיו טוב ' ר כ� הוא עשה ג� . הוא תרג� אות� לעברית , כאשר הדרשות שהביא היו בארמית . מחדש כי כאשר מחבר , בובר ציי� . כאשר הופיעו בדרשות מילי� לועזיות ביוונית או בלטינית תירג� אותה לעברית לפי ההקשר או הוא , הילקוט לא ידע מהו פירושה של מילה זרה ' בפירושי� שר : בילקוט קיימת ג� התופעה ההפוכה . השמיט אותה לגמרי מ� הדרשה על מנת שיובנו, הוא תרג� מילי� מ� המקרא ליוונית , טוביה ב� אליעזר הוסי� לילקוט . על ידי קוראיו ÊÓÔ ‰ÈϘÂË ÂÓ˜ÂÓ 3 ,טוביה ' עי� שוני� שהיו בזמנו של רבכמה מקומות בילקוט מוזכרי� תאריכי� של אירו : וכ� את השני� שחלפו מאז הגלות ועד ימיו שהוא שנת , בשנת ארבעת אלפי� ושמנה מאות וחמשי� ושבע לבריאות עול� מרנא , ו" שהוא שנת שני� עשר למחזור רנ, אל� ועשרי� ותשע לחרב� בית שני ונת� את , בספרי אלהינוהבי� , ל" בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ, ורבנא טוביהו 4 . לבו על אור� גלותינו 5 . 7901מתארי� זה עולה כי הילקוט התחבר בשנת זאת בשל . תחילה חשבו החוקרי� שטוביה ב� אליעזר חי בעיר מגנצא שבאשכנז : ט...  אל הספר