דברים רבה

מבוא למדרשי� 146 Ï˘ÂÔ ‰Ó„¯˘ ע� כמות מעטה יחסית של ארמית, ברי� רבה כתוב בעברית של לשו� חכמי� מדרש ד וכמעט שאי� בו, המדרש מתאפיי� בסגנו� קצר . אר� ישראלית ומילי� יווניות ורומיות בשונה משאר מדרשי, שמות החכמי� מופיעי� ללא תארי� מיוחדי� . תיאורי� נרחבי� מדרש . לשמות החכמי�, וכדומה'בירבי ', ' הכה�' התנחומא המוסיפי� תארי� דוגמת , דברי� רבה עושה שימוש בנוסחות החוזרות על עצמ� באופ� אחיד לאור� כל המדרש : לדוגמה . ואלו יוצרות אחידות לשונית וסגנונית ומעידות על ארגו� מכוו� של המדרש 3 דרשה מסוג הפתיחתא ; " כ� שנו חכמי� " ציטוט ממקור תנאי יבוא אחרי הביטוי תתחיל אד� מישראל . הלכה : " פתיחתא הלכתית תתחיל בנוסח ; " זה שאמר הכתוב " � במילי . ועוד, . . . " מהו שיהא Ó·�‰ ‰Ó„¯˘ על פי , פרשות התואמות את סדרי הקריאה בתורה בבית הכנסת 72� המדרש מורכב מ 4 . המנהג האר� ישראלי הקדו� , 11� בשלב מאוחר יותר צורפו הפרשות שבמדרש ל כל פרשה במדרש . פי המנהג הבבלי של קריאת התורהבהתאמה לפרשות התורה על מהו , אד� מישראל שהיה עומד ומתפלל, הלכה : " לדוגמה ) פותחת בפתיחתא הלכתית 5 ? ; " שיהא מותר לו להתפלל בקול גדול אד� מישראל ...  אל הספר
תבונות