ד. הרמז כתנועה בין מרחבים

רעיונות ודרכי פרשנות | 257 ותנועה אנכית אם ההרמז במישור הדרש או במישור הסוד . לרוב כאשר רי"ח מבאר בדרך הרמז הוא מעוניין ברעיון גבוה יותר, הוא מחפש את הגורם הנעלם המניע את המסופר בפשט, את הנוכחות של הישות העליונה בתוך הישות הנמוכה, את הממד הנצחי בתוך הזמני . במבט כללי, התפקיד של דרך הרמז במערכת הפרד"ס הוא להצהיר על האפשרות של נוכחות כזאת . אם מדמים את הפשט, הדרש והסוד כמסמנים מרחבים מקבילים אופקיים ( בהתאם לטבלה שהצגנו בתחילת הסעיף ) הרי שיש לדמיין את הרמז כנציגות של מרחב אחד בתוך זולתו . ללא הרמז כל רובד היה עומד בפני עצמו, עם תכנים ועם חוקים התקפים רק בו, שדות סמנטיים ועולמות תוכן מקבילים זה לזה ללא קישור וללא נקודות חיבור והשקה ביניהם . הרמז הוא הכלי הפרשני החושף את ההשקה והמאחד את הרבדים המרוחקים . התכונה המאחדת של הרמז מודגשת במיוחד בביאור של רי"ח לדברי בן בג בג במשנה ( אבות פ"ה מ"ל ) : "הפוך בה והפוך בה דכולא בה" ממנו גם עולה יפה תפישת התורה שלו, יחסו לפעילות הפרשנית בכלל ובדרך הרמז בפרט . רי"ח מציע למשנה ארבע הבנות שונות המתפרשות על מספר דפים ובמסגרתן הולך ומתעצם 242 כוחו של הפרש...  אל הספר
תבונות