א. הגורמים לכתיבת פרשנות רבת פנים

204 | פרק שני ההשלכה ההרמנויטית של ססגוניות האגדה, והדריכו ללמוד ולהבין את האגדות לאור מתודות פרשניות שונות מותאמות לאופי ולסוגה של האגדה הנדונה . רבי יהודה הלוי הבחין בין "הגדות המשמשות הצעות והקדמות לדעה שהיו מבקשים לחזקה ולאשרה" לבין "ההגדות המספרות על ראית רוחניים במראה . . . מהן מדומות ומהן שיש להן אמתות מציאות גם מחוץ למחשבה, כאשר ראו אותן הנביאים" ( ספר הכוזרי, מאמר שלישי, עג ) . לדעתו יש לגשת אל הראשונות עם רגישות סגנונית וספרותית ואילו את השניות יש לקבל כפשוטן תוך ניסיון לשחזר את החוויה והחיזיון . ישנן גם "הגדות שהן משלים שנִשאו על סודות החכמות שאסור לגלותם" וכדי לרדת לעומק הסוד יש צורך בבקיאות ובהבנה בפילוסופיה או במיסטיקה . גם הרמב"ם תכנן לכתוב חיבור על האגדות המבוסס על ההבחנות ביניהן : "ועוד אחבר חיבור אקבץ בו כל הדרשות הנמצאות בתלמוד וזולתו, ואבארם ואסבור בהן סברות שיהיו נאותים לאמיתת העניינים . ואביא ראיה על כל זה מדבריהם גם כן . ואגלה מה שהוא מן הדרשות דרך פשטן, ואשר מהן משל, ואשר מהן היו בחלום וזכרו אותן בלשון פשוטה כאילו היו בהקיץ . ובאותו חיבור אבאר לך דעות רבות" ( רמ...  אל הספר
תבונות