7. באותו מקום, באותו פרק, באותה אישה

מבחר אגדות מבוארות | 57 להיות בשלשה חלוקות אלו מקום ואשה ופרק, כדי לדחות כוח הטומאה הדבק בו מחלק חיצון ואמצע ופנימי שבו . כדרכו, רי"ח מדייק בלשון התלמוד ומפנה את תשומת הלב ללשון החריגה "מחוי" 63 הוא מציע שני הסברים לשינוי, אחד בכיוון חלף המונח השגור והפשוט 'אמר' . רֵאליסטי והאחר כרמז רעיוני . לפי ההסבר הראשון רי"ח משער שהיה באותה עת בעל תשובה נודע, ובמקום לענות מילולית לשאלה מי נחשב בעל תשובה רב יהודה הצביע עליו כדוגמה ומופת . החכמים שנכחו שם השלימו את התשובה ופירטו את 64 לפי ההסבר האפיונים של אותו אדם "באותו מקום, באותו פרק ובאותה אישה" . השני רב יהודה הוא שהגדיר את שלושת מאפייני התשובה המופתית תוך שהוא מראה בפרקי אצבעותיו, לרמוז ולהדגיש את התיקון המשולש המתגבר על השפעת החטא המטמא בשלוש רמות : פנימי, אמצעי וחיצון . רי"ח אינו מרחיב ואינו מסביר את כוונתו : לא ברור אם מקום - פרק - אישה וחיצון - אמצעי - פנימי הם בהתאמה, כמו כן לא התברר מהם שלושת הרבדים, האם רי"ח רומז לנר"ן ( נפש, רוח, נשמה ) או לעולמות בי"ע ( בריאה, יצירה, עשייה ) , או אולי בפשטות כוונתו שהחטא פוגע 65 בהתנהגות האדם, באופי...  אל הספר
תבונות