ישראל משתמשת בעוצמתה היהודית והבינלאומית כדי להטמיע את לקחי ההיסטוריה כפי שהיא רואה אותם ופועלת לשמר את המונופול על זיכרון השואה מול אלה המנסים לקעקע אותו . תפיסת הביטחון של מנהיגי ישראל ואזרחיה גורסת כי המדינה נמצאת באופן קבוע תחת איום קיומי ועליה תמיד לקחת את גורלה בידה . רונן ברגמן כתב בספרו על המוסד כי האתוס "המהפכני ‑ אקטיביסטי של הציונות לאחר טראומת השואה" הוביל את ישראל לאימוץ מדיניות "החיסולים הממוקדים" במלחמתה בטרור, בקנה מידה שאין לו אח ורע בעולם החופשי . מנהיגי ישראל בוחרים פעמים רבות באסטרטגיית החיסול הממוקד ומצדיקים אותה מוסרית וחוקית, גם כאשר היא עלולה לפגוע בחייהם של חפים 23 מפשע כ"נזק אגבי" וכ"הכרח מגונה" . ישראל ויהודי התפוצות מציגים עצמם פעמים רבות לא רק כתזכורת המוסרית הבינלאומית לעוולות הגדולות ביותר שנעשו נגד האנושות, אלא גם כעם וכישות ריבונית שאף היום מרחפת מעליהם סכנת חיסול . מנגד, מבקרי ישראל, יהודים ושאינם יהודים, טוענים כי ישראל התמכרה לאתוס השואה שהפך לתסביך המעוות את המוסר ואת התרבות הפוליטית הישראליים . החוקר ואיש השמאל היהודי ‑ אמריקאי איין לוסטיג כתב, כי ...
אל הספר