ניצחון הפוליטיקה ותבוסת האתיקה

פרק רביעי | ביואתיקה במבחן : המקרה הישראלי 134 קביעת המוות - ובראשם ייסוד כרטיס התורם הדתי " בלבבי " . הכרטיס היה אמור להבטיח שתרומת האיברים תיעשה לאחר קביעת המוות המוחי על פי ההליך הקבוע בחוק - דהיינו על ידי שימוש במכשירים הנחוצים , לפי הפרוטוקול הרפואי שנקבע , ובאופן התואם את אמונתו של המטופל ואת רצון המשפחה . כרטיס " בלבבי " היה אמור לשמש מקבילו של כרטיס אדי במגזר הדתי , ולפיכך היה בו כדי לחתור תחת החקיקה הראשית , בעלת התחולה האזרחית הכוללת . כמו כן היה בו כדי לערער את האמון בפרופסיה הרפואית , העומד ביסוד חוק המוות המוחי-נשימתי . משמעות הדבר שהרבנות הראשית חזרה בה במידה רבה מהסכמתה להגדרת המוות המוחי-נשימתי . כדי להתמודד עם הבעייתיות שבקיומם של שני כרטיסי תורם , חודשו המאמצים לגשר בין הפרופסיה הרפואית לפרופסיה הרבנית . אבן הנגף הייתה , כתמיד , חשדנותם של חוגים רבניים כלפי הפרוטוקול של קביעת המוות המוחי . בעקבות זאת הושק כרטיס אדי מחודש , הכולל מידע על דרכי התקשרות לצורך ליווי רבני . כמו עסקת החבילה ב- ,2008 הכרטיס המחודש מבטא פשרה בין הצדדים . במסגרת פשרה זו מתאפשר פיקוח רבני על קבי...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד