פרק חמישי: עבריות ואוניברסליות

600 תוספות : חדשנות ומהפכנות אישיות לוחמת ומגויסת למען השקפות, המנוגדות באופן חריף וקיצוני למצע הרעיוני המקובל על הרוב המכריע של היהודים בישראל ובתפוצות . השירה שניתן לכנותה כמיתולוגית, משום אזכורם של מרכיבים ממיתוסים שונים, במיוחד אלים מן הפנתיאון של המזרח הקדום, דוגמת בעל, עשתורת, מֹלך, אשרה, וכן שמות של אלוהי העברים מתוך החלפת המשמעות המאוחרת במשמעות מוקדמת יותר — די לה בגיוס המרכיבים המיוחדים לה, ואין היא נזקקת לאידיאולוגיה כהסבר לדרכה הסגולית . במילים אחרות : המיתוס מופיע בקבצים ׳חופה שחורה׳, ׳בארגמן׳ ו׳יוחמד' הופעה תמימה, מבלי לרמוז לפשר הופעתו ומבלי לציין כי הוא בא להחליף רובד ברובד, כפי שעושה, למשל, זלמן שניאור ב״לוחות גנוזים" . באשר לשירה הלאומית שכתב רטוש, ושיש בה התייחסות לצווים כמו כיבוש הארץ בדם ואש, הרי חלקהּהמכריע היא נחלת עידן מוקדם יותר בהשקפותיו של מחברהּ, עידן הזיקה הרעיונית לתנועה הרוויזיוניסטית . שירים לאומיים אחרים המתייחסים בפאתוס של קריאה לקרב ( כ׳שירי חרב׳ 1930 - 1964 ) , יש לדקדק מאוד בקריאתם, לשים לב כי "אלוהי העברים", לדוגמה, איננו דווקא "אלוהי היהודים", כדי...  אל הספר