פרק שני: להעיד בחוויה את החושים

410 תוספות : חדשנות ומהפכנות העמידה בתווך בתוך הטבוחים היא תנאי למסקנות הנפשיות . מבחינה זו 1 שונה לחלוטין היא שירת בעל 'כחולים ואדומים' . "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת" ( "שיר בבוקר בבוקר״, עמ׳ 281 ) . החוויה העזה, התחושה של היות לעם, מקדימה את ההתנועעות ואת הצגתו של עולם חושים . "ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום", "ורואה כי חזר האביב כמו הוריק שוב אילן מן השלכת" ( שם, שם ) . התהפכות הסדר איננה בהשוואה לשירו של ביאליק, משום שמדובר בבשורת נחמה כנגד בשורת שואה . כלל זה של הקדמת החווּי למוחש, מקוּים כמצב אדנותי בשירת אמיר גלבע לסוגיה, לתקופותיה . מתבקש כאילו תדיר מיצוי של מה שהתחולל בנפש והעברתו למהות חושית מובהקת בצבע כחול, אדום, ירוק . סך כולל של השתאות תובע את סיכומו בצעקה, באור . מובן מאליו כי ניתן לומר על כל שיר כי ההוויה הייתה תנאי להיווצרו . ביאליק כתב את "בעיר ההרֵגה" לאחר גמר התהליך הממושך של התרשמות וזעזוע . אולם מדובר במה שמשתקף במערכת תמאטית, המציירת התהוות הדברים בגוף השיר . כאן יהיה הבדל בין שירה שאנו רגילים בה, שתספר כיצד התחוללה ההתרשמות תחילה, ולאחר מכן ...  אל הספר