פרק שני: עם ביאליק ונגדו: אפילוג

54 תוספות : חדשנות ומהפכנות ב . המערכות העיקריות בדרמה : 1926 - 1932 המחלוקת עצמה תוארה לפרטיה בספריהם של זהר שביט "החיים הספרותיים בארץ ישראל 1910 - 1933 ", א . ב . יפה — "אברהם שלונסקי, 1 המשורר וזמנו", אברהם הגורני-גרין, "שלונסקי בעבותות ביאליק" . היריבוּת, שהלכה והתעצמה, החלה במתיחות בין אגודת הסופרים העבריים ובין קבוצה של סופרים צעירים, שאימצו לעצמם את 'כתובים' — שבועונה של האגודה, פיתחו קשרים חברתיים הדוקים, נהגו לשבת יחד בבית-קפה בתל-אביב וקראו לעצמם "חבורת כתובים" . נותני הטון בחבורה היו אליעזר שטיינמן, מייסד כתב-העת בשליחות אגודת הסופרים העבריים ועורכו ואברהם שלונסקי שעמד לימינו . ביאליק, ראש אגודת הסופרים העבריים, חש בסממני התמרדות בסמכותו, ובקיומו של גוף מתבדל, אופוזיציוני, בתוך האגודה . האות לקיומם של שני מחנות העוינים זה את זה התגלה בבהירות בוויכוח שפרץ בשאלת היידיש והעברית . במסיבה לכבודם של שלום אש ופרץ הירשביין, שביקרו בארץ בסביבות חג הפסח ( ניסן תרפ״ז, אפריל 1927 ) , נאם ביאליק והמטיר שבחים על היידיש . עברית ויידיש, אמר, הן כזוג מן השמים, התחברות כמו זו של רות ונעמי, ו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד