פרק רביעי : מפרודיה למקאמה 359 הומור שהוא תנאי לשירה גדולה . ברנדס היה חוקר דני, יהודי שחקר את תולדות הספרות הלאומית היהודית, הצטיין בביוגרפיות וכתב נגד הנצרות . ספק אם קרא את שירי ביאליק במקורם, טענה שהמאירי לא העלה נגדו, אלא הלך בדרך של הוכחה אינדוקטיבית, בריבוי פרטים מתוך היכרות אישית קרובה, לא בהתפלמסות עם דעות אחרות, אלא מתוך התהלכות ליד ביאליק בתחנות חייו, באודסה, בדרך לארץ-ישראל, בעלייתו לארץ, ועד להעלאת אֶפרו מווינה לקבורתו בתל-אביב . שיחות שנרשמו במדויק מתלכדות להוכחה . ובסיכום : שיחות כבדרך אגב ושלא בדרך אגב, ההופכות לחטיבה שלמה . וסיכומן בהכתרתו של המשורר הגדול כמצחיק את הזולת וצוחק לעצמו ( לא על עצמו ) . איש מקסים בהלך-רוח של ילד . מוסיף לכך את יכולת האלתור, המציינת בגרות שנונה וחריפה . מתחיל ברצף של מחשבה אחת ונמשך למחשבות רבות זורמות עד שקשה לו לגמור . אישיות גדולה, מבודחת ומבדחת, שטִבעהּהסגולי אינו ידוע לרבים . קונדס מתלוצץ, שמילתא דבדיחותא היתוֹספה תמיד תבלין וחד למוצא שפתיו, יהיה דיבורו הרציני ביותר . להבדיל ממעשיו המכוונים לשרת את הציבור שהיו תמיד בסוד הרצינות הגמורה ...
אל הספר