סיכום מרכז חזון דתי, תיאולוגיה רבנית ופוליטיקה נבואית

254 ירמיהו בציון השקפת העולם שלו וכנקודת המוצא לבחינת עמדתו הפוליטית, ובפרט בנוגע לרעיון הדו-לאומי . התיאולוגיה הרפורמית אינה נמצאת רק בכתובים הפורמליים של התנועה או בטקסטים של הוגים, אלא היא תוצר של הוויה קיומית ומרקם חיים רחב כך גם אשר למאגנס – התיאולוגיה שלו יותר של חיי קהילה ומעשה דתי . היא ביסודה תיאולוגיה של רב, הנדרש לבחון את הקיום היהודי המעשי מנקודת מבטו של האדם הדתי, הקהילה הדתית ובהמשך העם היהודי – ולא של הוגה שיטתי או אקדמי . מה שמניע את מאגנס הוא הדחף של חיפוש דתי בעולם המודרני, תוך כדי ניסיון לאמץ את הכוח המחדש שבדת הרפורמית המותאמת למודרנה, ועם זאת להתגבר גם על כשליה ועל הדלדול הרוחני שאחז בה, בחזרה למאפיינים מסורתיים יותר . בעשותו כך, הוא מפגין פתיחות למגוון רחב של השפעות בעלות מאפיינים דתיים, בשלושה אופקים עיקריים : בתוך העולם היהודי – הקונסרבטיביות הרציונלית של שכטר, אך גם סוג של נאו-אורתודוקסיה חסידית שאפיינה את עולם התפילה שלו ואת החיפוש המיסטי אחר ה׳נשמה׳ ; בעולם הנוצרי הסובב אותו – תנועת הבשורה החברתית והקוויקרים, שהפציפיזם הדתי שלהם מצא הד בלבו ; ובעולם החילוני –...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב