שואה: בין זיכרון לדמיון

ג׳ורג׳ פולדס 226 הארובה בבית חולים שערי צדק בירושלים, תצלום גוסטב דורה, חזון העצמות היבשות , ,1865 תחריט נחושת הטקסים, העמידה המשותפת בהישמע הצפירה, הסרטים בטלוויזיה, הראיונות ברדיו, סגירת החנויות ומקומות הבילוי בערב יום השואה והתפילות המיוחדות . אף שהוא עצמו לא היה חובב טקסים ולא נטה להשתתף בהם, אין לפסול את ההנחה שהעיסוק האובססיבי הישראלי בחוויית השואה מדי שנה בשנה פתח אצלו צוהר לחוויות שנדחקו אך לא נמחקו, למראות שנשארו חתומים בתיבה השחורה של הלב . סיבה אפשרית אחרת, פרוזאית למדי : ב – 1976 התגורר פולדס בשכונת בית וגן בירושלים . באותה העת הלך ונבנה למרגלות השכונה בית החולים שערי צדק, שארובה מעשנת הזדקרה מגגו מימין . רבים מתושבי השכונה התלוננו אז שהארובה מעלה בהם את זיכרון המשרפות, שהיה טרי עדיין בתודעה הקולקטיבית של הציבור בישראל . ייתכן שגם בפולדס עוררה הארובה צורך לפתוח את תיבת פנדורה הפרטית שלו, לשחרר ממנה שני ציורים ומיד לשוב ולסגור אותה . כמו בכל שנה, גם ב – 1976 דבק פולדס בשגרת יומו הקפדנית : הוא השכים לתפילה ולעבודה בעירייה, שב אחר הצהריים לחיק משפחתו, עלה אל הסטודיו לצייר, למד...  אל הספר
טרמינל, כתב עת לאמנות המאה ה-21